משתתפים: רונן דורפן, ציפי שמילוביץ׳
להאזנה:
הנה תופעה שאני חושב שאנחנו מתחילים לראות את ההשפעות שלה. אני קורא לה ״כדורגלניזציה״ של הכדורסל וזו העובדה שהמשחק הופך משחק של מאסות. היצע השחקנים עובר איזו מאסה קריטית שהופכת לשטפון.
אם פעם הייתה תחושה שיש בעולם 5-10 סופרסטארים גדולים וכמות מסויימת של שחקני חמישיה טובים שיכולים לשחק בקונטנדרית, ושחקנים משלימים ושחקני סגל וכיוצא באלו בערך בגודל של הליגה. אני חושב שהמספרים הולכים וגדלים. יש לי תחושה שעל כל מקום בליגה הזו מתמודדים 5-10 שחקנים. שחקנים - למשל שיי או ברונסון - הופכים סופרסטארים בגלל סיטואציה נכונה. זה יכול היה לקרות לאחרים.
יש לכך כמה מנועים עיקריים. העיקרי הוא הכסף בNBA. זה הפך לחלום ספורטיבי כל כך נחשק שאין בלתי. המנוע האחר שמשלים את הראשון הוא ״ההנמכה״ של המשחק - כלומר שינוי החוקים וסגנון המשחק באופן דרמטי לטובת קבוצת אכלוסיה גדולה בהרבה. נכון - עדיין כמעט אין שחקנים מתחת ל1.90 בליגה הזו אבל אפילו בעשור האחרון של המטר השני יש בהרבה סדרי גודל הרבה יותר בני אדם מהעשור הראשון במטר השלישי.
שאלתי את צ׳ט ג׳יפיתי על העניין הזה. הוא אמר לי ש3-4% מהגברים הם 1.90מ׳ או יותר, רק כ-1 מ-1000 גברים הם 2 מטרים, ורק כ-1 מ-10000 הם 2.10 מ׳. כמובן שיש מקומות שרואים יותר גברים כאלו, למשל אם מבקרים ביוגוסלביה לשעבר, אבל המשחק הרבה יותר דמוקרטי. ונכון אמר לברון כשניסה כוחו ללא הצלחה בפודקאסט מתחרה: השחקן החשוב בתקופה הוא סטף. הוא המנוע הדמוקרטי הגדול. ג׳ורדן הביא את כולם לספה. סטף שלח את כולם לזרוק בחצר.
לכן קשקושי ״30 שלשות במשחק הן לא כדורסל״ הן ההיפך המוחלט מהמציאות. אחת האמירות האדיוטיות ביותר שאני שומע גם אם אני שומע אותה פעמיים ביום (אם זה אתם, תתקדמו). זו התפתחות סופר-סופר-סופר חיובית של עדיפות לכשרון על פני הנתונים הפיזיים.
*
איפה אני רואה ההצפה הזו בכשרון? בכל מקום.
כמיאמי משחקת בגמר עם 6 שחקנים שלא נבחרו בדראפט. הזכרתי בפודקאסט שאחד מאנשי מיאמי אמר לי: ״אלו לא נגרים שנלחמים על החיים שלהם. הם כשרונות ראויים לגמרי״. הם פשוט הגיעו לרמת הNBA בגיל 23 או 24 ולא לפני כן. ממש לא ביג דיל.
או כשיוקיץ׳ מטרטר את האמריקאים במשחקים האולימפיים עם חבורת שחקנים שמרוויחים 200 או 500 אלף דולר לשנה זה לא משחק של חסרי יכולת מול שחקנים טובים מהם דרמטית. כן, ארצות הברית בוודאי טובה יותר. כן, אם אתה כוכב NBA תרוויח אפילו פי חמישים מהשחקן הסרבי בגלל כוחות השוק. אבל אתה לא פי 50 יותר טוב. אפילו לא קרוב לזה. להערכתי המון שחקני יורוליג יכולים לשחק בליגה וכל שחקן בנבחרת סרביה הוא בקונסטלציה מסויימת שחקן NBA. רק להבהיר: למרות הפסקה האחרונה יוקיץ׳ כן הרבה יותר טוב מכולם כרגע. זה לא קשור לעניין/
מה ההשפעות של ההצפה הזו? שאפשר לעשות דברים הרבה יותר מגוונים. להקים קבוצות עמוקות ששומרות ללא מרפה 48 דקות. לרוץ בצורה מטורפת כמו אינדיאנה. להשליך 40 שלשות ואם רוצים אז גם 50. למאמנים יש הרבה יותר מקום לדמיון ואנחנו נראה גוון הולך וגדל.
המחשחה שהמתכון לאליפות הוא לנסות לחבר שני-סופרסטארים או שלושה ואז לליגה לא תהיה תשובה היא כל כך מיושנת. כן לפניקס ופילי ממש אין סיכוי.
