משתתפים: רונן דורפן, ארם אבירם
בחיים יש אכזבות. בעיקר מאנשים - וזה יכול לקרות גם בפעילות התקשורתית. בפודקאסט המצורף אפשר לשמוע את ארם אבירם מאשים בברור את בעל הפודקאסט שהוא מעדיף את נבחרת דרום אפריקה - רק בגלל שהמכונה הנפלאה של סיה קוליסי וחבריו, דורסת בתקיפות את כל שבדרכה ומכהנת כבר 1835 ימים כאלופת העולם כשהיא מגלמת את רוח הספורט ורוח האדם החופשית
כל זאת אחרי סוף שבוע בו בעל הבלוג, נאמן לאובייקטיביות העיתונאית, יצא כשירות לציבור, לצפות במשחק בין איטליה לארגנטינה שנערך באודינה. לן בדרכים, התקיים על האוכל המקומי, הסתובב בנופים זרים לו רחוק מהבית - והכל בכדי להביא לכם את הסיקור האובייקטיבי והבלתי מוטה אליו אתם רגילים.
חבל, כי כשארם מדבר על רוגבי הוא בעל ניתוחים בהירים ומדויקים שתורמים תרומה עצומה לסיקור הרוגבי בעברית. השבוע ניתחנו את הסוויפ המהדהד שהנחיתו מדינות הדרום על הצפון? האמת - כשאירלנד הפסידה לניו זילנד בליל שישי הכתובת הייתה על הקיר.
כל משחק והסיפור שלו. בלונדון הופעת בכורה יותר מסנסציונית לג׳ו אוקוסו סואללי במדי הוולביז. זו לא הייתה הופעת הבכורה שלו בנבחרת אוסטרליה. זה היה משחק הרוגבי-יוניון בוגרים הראשון בקריירה שלו ! (הוא עבר מרוגבי ליג). באדינבורו זה היה העומק הדרום אפריקאי שזרע בהלה במקומיים. בדאבלין ניו זילנד הרשימה בפרגמטיות שלה, בעוד אירלנד פשוט נותנת לראשונה זה שנים משחק רוגבי מאכזב. בקרדיף ווילס מבינה את גודל הבור בו היא נמצאת בהפסד לפיג׳י. אם המגמה תמשך היא תפסיק לחשוש ממשחקים ביוהנסבורג ותמצא עצמה במאבקים קשים בליסבון, טיבליסי ומדריד.
אם לחזור לאודינה. שבעת הטרייז של ארגנטינה מול איטליה מתחדשת הובקעו על ידי שבעה שחקנים שונים. ואולי ארגנטינה מבטאת יותר מכל את העליונות הדרומית. אנחנו 12 שנים אחרי שארגנטינה צורפה לרוגבי צ׳מפיונשיפ. הרוגבי המקומי בארגנטינה עדיין של חובבים (אל תבלבלו עם חובבנים) אבל אתה רואה איך נראית נבחרת שפשוט הולכת לבית ספר הכי טוב.
הקיצונים שלה יודעים מה זו מהירות ניו זילנדית. הסקראם שלה למד לשחק מול דרום אפריקה. תומאס אלבורנז הנפלא בפליי-האלף משחק בסטנדרטים שמכתיבים לו שחקנים כמו בארט, מואנגה ואנדרה פולארד.
זה היה מאסטר קלאס.