משחק אחרון לואן ניסטלרוי, תצוגה ככה ככה וניצחון קל, שזה מה שצריך לקרות מול קבוצות כמו לסטר למען השם. .
ויותר לעומק:
בוודאי שמתם לב שמדובר הרבה בזמן האחרון על הטווח הארוך. אבל הטווח הארוך לא מדאיג אותי. רובן אמורים יוליך את יונייטד לאליפויות אנגליה ואירופה רבות ועוד כל מיני מפעלים שפיפ״א ואופ״א ימציאו. למעשה רובן אמורים יזכה במפעלים שכלל לא שמעתם עליהם כרגע ויהיו רק בעתיד.
אבל בכל דיבורי הטווח הארוך והעתיד הזוהר יש נטיה להזניח את הטווח הקצר. לנטור לו. לעלוב בו. לראות בו עתיד נחות לעתיד העתיד לבוא אחריו. ולכן אעסוק היום בטווח הקצר. כלומר מעכשיו עד סוף העונה.
כשראיתי את קסמירו היום. וגם את השילוב אריקסון-ברונו-גרנצ׳או, חשבתי לעצמי אולי כדאי לוותר לגמרי על כל החצי אפויים. כל אלו שלא ממש יודעים לשחק. למשל כל מי שהוא פרוייקט כבר יותר מ-3-4 שנים. כל מי שהוא במשבר ארוך שלישי או רביעי בקריירה. או שיש לו רק רגל אחת. או שהוא לא בטוח שהוא 9 או 10.
לאמורים יש שיטה להנחיל, 3-4-3. אז לטובתו שיעזוב לגמרי פרוייקטים שסיכויי ההצלחה שלהם נראים 30-40 אחוזים במקרה הטוב. אני יודע שפה ושם הקבוצה תראה זקנה. אולי זו תהיה ורסיה יותר שלילית של המערך. נראה דברים שייראו קצת מוזרים כמו אריקסון ופרננדז בשלישיה הקדמית. אבל אולי להעביר מסר: משחקים כאן רק מי שממש יודעים לשחק כדורגל!
קידום צעירים? יורו, מאיינו, גרנצ׳או, אוגרטה. יקודמו צעירים שיודעים מראש לשחק כדורגל. לא סוגר את הדלת על אף אחד אחד. יש משחקי מילואים וגביע הליגה שם לשחקנים יהיו הזדמנויות להראות שהם שחקני כדורגל.
בפרמייר ליג ואירופה: שירכיב שחקנים שיודעים לשחק עם מטרה להשיג נקודות. ולא לקדם את דאלוט. יצא לי חרוז. די לחמישים אחוז!