משחק סביר למושקעים בו רגשית כי הייתה התגייסות בשורות. הנייטרלים כמו שאמר מרטין לותר קינג מקומם ממילא בגיהנום. שיסבלו! יונייטד הייתה פחות איכותית מיריבתה אבל כנראה שהיו לה מצבים יותר טובים. והיה לה גם חוסר מזל בשער השוויון של קאייסדו. קשה להאשים מישהו בבעיטה כל כך נפלאה.
ואן ניסטלרוי אמר במסיבת עיתונאים השבוע שהוא לא התייעץ עד אותה נקודה באמורים לגבי בחירת שחקנים כי כלל לא הייתה הודעה על המינוי. מאז אמורים מונה אז אולי היו שיחות. מכל מקום שכל ישר יש לו והוא מבין מן הסתם שאוגרטה הוא חלק משמעותי בתכניות.
אבל הנה הבעיה: לא חסרים כרגע שחקני התקפה ואין שחקנים בחלק הקדמי שלא קיבלו הזדמנות ראויה. וזה באופן אבסורדי קצת בעייתי.
כשסולשיאר מונה בזמנו באמצע העונה פול פוגבה היה סופר ממורמר אחרי תקלים עם מוריניו, קצת שובר לב ששתי דמויות חביבות כל כך בהיסטוריה של יונייטד לא ראו עין בעין. אז סולשיאר לחץ על הכפתורים הנכונים ולחודשיים פוגבה שיחק באמת כדורגל מדהים ועורר את הקבוצה.
את מי אפשר להצית עכשיו? מי באמת יכול להיות כוכב? ברונו יכול לשחק אבל שחוק משנים קשות בהן שמר על רמה הרבה מעל הממוצע של הקבוצה. גרנצ׳או משחק קצת יותר מדי לגילו וראשפורד נראה כמי שמבקשים ממנו קאמבק נוסף שאולי אין בו. את ההגנה והקישור אפשר לייצב ולסדר מתוך הקיים - אבל מי יכול להצית משהו בהתקפה?
וזה נכתב לפני המשחק:
לאמורים עוד נגיע, אבל כמה נקודות לגבי המשחק היום. אני לא חוזר לכתוב בגלל אמורים. אני חוזר בגלל רוד ואן ניסטלרוי. שחקן שהייתי מטורף עליו. כשנרכש עבדתי בעיתון ׳הארץ׳ כעורך עמודי מגזין בספורט וקניתי כתבה ארוכה לה נתנו את הכותרת ״אני רוד ניסטלרוי. מהכפר גפן״. זה היה ראיון למגזין הולנדי, והוא נפתח בrant ארוך ומפורט איך הוא לא משלם לסוכנים סכום מובטח. רק אחוזים. והמשיך לשם איך עבר מקבוצת ילדים אחת לשניה כי המאמן עישן.
בתמונה: ילדים מהכפר גפן!
⚽️👹
השיפור שנראה מול לסטר נבע בעיקר מכך ששיחקה הקבוצה השניה של לסטר, אבל השערים היפים והרבים שהובקעו הם תופעה די שכיחה אצל מנג׳רים זמניים. דווקא הקדשתי לכך קצת מחשבה ושאלתי את עצמי למה זה קורה? הסיפור שזה ״זעזוע״ לא משכנע וזה כנראה קשור יותר לירידת לחץ.
כשקבוצה נכנסת למשבר למנג׳ר יש כמה אפשרויות. אם התפקיד שלו בטוח לחלוטין בגלל הישגי העבר שלו, הוא יכול להחליט שזה הרגע למהפך בהרכב. או לשלושה ימי חופש באיים האזוריים או דובאי או אפילו לקחת יום יומיים חופש לעצמו. אבל מנג׳ר, שזה ברוב המקרים, שעלול לשלם בתפקידו התגובה הטבעית שלו היא לעבוד יותר קשה, להגיע יותר מוכן, ללמוד טוב יותר את היריבות ובאופן טבעי להעמיס על שחקניו הרבה יותר אינפורמציה.
הוא אולי יודע שעדיף להפחית לחץ אבל מכיוון שכל העולם מסתכל עליו הוא כמובן לא ייקח לעצמו יום חופש. אם הייתי מנהל מקצועי או ״ספורטינג דירקטור אוף אליט פרפורמנס אוף פוטבול דפרטמנט״ - הייתי שולח את המנג׳ר במשבר לחופשה קצרה. ״תן לואן ניסטלרוי לאמן כמה משחקים ותחזור. הכל בסדר״, הייתי אומר לו.
רציתי להציע את זה אבל לא רציתי להציל את טן האח כי הוא נמאס עלי לגמרי.
אז לא הצעתי.
⚽️👹
התוצאות מראות שטן האח היה המנג׳ר הגרוע ביותר של יונייטד מאז פרישת אלכס פרגוסון , הוא קיבל הרבה כסף, הוא קנה מאד גרוע, התקפית היה מזעזע ולא היה האסל בדיפנס. אבל זה לא אומר שהמאמן הנכנס מקבל את הקבוצה במצב הרע ביותר. כתבתי היום בעיתון איך רכישת בינגו אחת, אחרי שורת רכישות הזויות, שינתה לחלוטין את מצבה של צ׳לסי. והרכישה של קול פאלמר - 40 מליון פאונד על שחקן שעוד לא שם גול בליגה בכדורגל בוגרים - נראתה בזמן אמת לא הרבה פחות מוזרה מרכישות אחרות של צ׳לסי.
אז אני לא חושב שהשיקום של מנצ׳סטר יונייטד הוא תהליך של שנים. הדברים הללו כמובן לוקחים לפעמים הרבה שנים כי הרבה פעמים לוקח שנים עד שמוצאים מנג׳ר מצליח או שחקן משנה גורלות. אבל כשהם מתרחשים הם דווקא יכולים לקרות די במהירות.
אם אני מסתכל על איך אמורים משחק ועם אילו שחקנים הוא הצליח - יש לו עם מה לצאת לדרך.
קודם כל - יש לו חדר הלבשה אולי שפוף ומובס אבל אני לא חושב שרעיל. לשיטת שלוש הבלמים שלו יש לו כמה בלמים ראויים. יש לו את הקשר הדפנסיבי החשוב ביותר שהיה לו בספורטינג. יש לו קבוצה די צעירה ומצד שני את אריקסן וקסמירו שיכולים לתת לו דמויות של שחקנים עם נסיון כל עוד הוא צריך את זה. גרנצ׳או והויילנד וראשפורד גם כן מתאימים לדרך שהוא משחק. ויש שחקנים פורטוגלים ולטינים שאמור להיות לו קל לעבוד איתם.
אבל ווינג בקס אין לו בשיט. תדעו לכם: לא הכל דבש ביונייטד!